הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אימן ואח'

החלטה

1.להלן החלטתי בבקשת נתבע מס' 3 להארכת מועד הגשת בקשתו לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר ביום 22.1.12 וכן לביטול פסק הדין (להלן: ''פסק הדין'').

בהתאם לפסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבה סך של 5,204 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.ביום 15.7.10 אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") ובמהלכה נגרם נזק לרכב המבוטח באמצעות התובעת (להלן: "הרכב").

התובעת שילמה למבוטח שלה פיצוי עבור הנזק שנגרם לרכב, ומכאן התביעה לפיה היא ביקשה לחייב את הנתבע לשפות אותה בסכום בו נשאה. לכתב התביעה צורפה, בין היתר, חוות דעת שמאי לעניין הנזק שנגרם לרכב בעקבות התאונה.

יצויין כי במקור התביעה הוגשה נגד המבקש כמו גם נגד נהג נוסף שהיה מעורב בתאונה וחברת הביטוח מטעמו, אולם, בהתאם להסכמה אליה הגיעו התובעת ואותם נתבעים, התביעה נגדם נדחתה ללא צו להוצאות.

3.בבקשה נטען כי המבקש מסר את כתב התביעה לטיפול סוכן הביטוח מטעמו, אולם, ובניגוד להבטחתו, הסוכן לא העביר את התביעה לחברת הביטוח המבטחת את רכב המבקש. התו פעל כך מתוך מחשבה מוטעית כי העניין קשור לתביעה אחרת המתנהלת בבית משפט השלום בעפולה ביחס לאותה תאונה.

לגוף העניין המבקש טען כי עובר לאירוע התאונה רכב אחר פגע ברכב נשוא התביעה מאחור ורק בהמשך הוא הצטרף לאותה תאונה ופגע באותו רכב.

4.התובעת מתנגדת לבקשה ולאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי כי אין כל מקום לבטל את פסק הדין.

5.אין חולק כי לא נפל כל פגם בהליך בו ניתן פסק הדין ולפיכך ביטולו אינו מחובת הצדק, אלא על פי שיקול דעת בית המשפט. לפיכך זה יש לבחון את סיבת מחדלו של המבקש שלא טרח להגיש כתב הגנה מפני התביעה במועד, כמו גם סיכוייו לזכות בדין ככל ופסק הדין יבוטל וטענות הצדדים תישמענה לגופן, אם כי יש לתת לגורם השני – סיכויי ההגנה – משקל רב יותר.

6.אין בפי המבקש נימוק מוצדק למחדלו באי הגשת כתב הגנה מפני התביעה, ואשר בעקבותיו ניתן פסק הדין.

טענת המבקש לפיה הוא מסר, כבכיול, את הטיפול בתביעה לסוכן הביטוח, לא נתמכה בכל ראיה או תצהיר מטעם הסוכן ומכל מקום, היה על המבקש לעכוב אחר טיפולו של הנ''ל בעניין, ומשלא עשה זאת הוא גילה זלזלול בהליך המתנהל נגדו.

7.זאת ועוד, מתגובת התובעת לבקשה עולה כי פסק הדין נמסר למבקש עוד ביום 17.4.12, בעוד כי הבקשה הוגשה כעבור 8 חודשים, ביום 23.12.12. בהתאם לתק' 201 לתקנות סדין הדין האזרחי, היה על המבקש להגיש את בקשתו לכל המאוחר תוך 30 יום מהמועד בו נודע לו על מתן פסק הדין בתביעה, והרי אין בפיו כל נימוק לאיחור בהגשתה.

יודגש כי בהתחשב באיחור הרב בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין ומאחר והמועד להגשת הבקשה נקבע בהוראות הדין, היה על המבקש להצביע על נימוקים כבדי משקל לסיבת האיחור. כאמור, אין בפי המבקש כל הנמקה לעניין זה אלא רק נימוק לסיבת מחדלו באי הגשת כתב הגנה מפני התביעה.

8.בנסיבות כמתואר לעיל, גם אם תאמר כי למבקש סיכויי הגנה טובים, אין בכך לחפות על מחדליו והזלזול אשר הפגין בהליך ולפיכך דין הבקשה להדחות.

9.לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כב' אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: